בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
ביקורות קולנוע 
"העיר האבודה Z": מסע איטי שהולך לאיבוד בג'ונגל של עצמו 

"העיר האבודה Z": מסע איטי שהולך לאיבוד בג'ונגל של עצמו

 
ביקורות קולנוע |
 

סיפור חייו של פרסי פוסט, איש צבא בריטי שהפך לחוקר שסייר באמזונס הרבה לפני שזה היה מגניב, הגיע למסך הגדול. יש ל"העיר האבודה Z" כמה נקודות טובות, כמו השאפתנות שבו ורוברט פטינסון הזכור מ"דמדומים", אבל בשלב מסוים משהו משתבש והוא נהייה קצת מתיש

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 
 

אנחנו, תושבי המערב של המאה ה-21, חיים בדרך הנוחה ביותר שככל הנראה מישהו חי בה אי פעם. נכון שזה נשמע די עילאי ומתנשא, אבל זה נכון: תחשבו על זה שרק לפני כמה שנים, 100 שנים ואפילו פחות מכך, המקום בו אתם יושבים ברגע זה ממש היה שממה מוחלטת, או לפחות קרוב לכך. והיום? טלפון נייד, מחשבים אישיים, טלוויזיה, אוכל שמתחמם ברגע, בערך כל דבר שתרצו במרחק נגיעה. אבל מי היו אותם אנשים שגילו את המקומות שבתוכם אנו חיים?

 

פרסי פוסט היה בדיוק אחד מהאנשים האלה. בתחילת המאה הקודמת, הפך איש הצבא הבריטי הזה לחוקר שיצא למשלחות חיפוש רבות בג'ונגלים של האמזונס שבדרום אמריקה כדי למפות את האזורים שלא היו ידועים אז לעולם המערבי, וגם כדי לנסות ולאתר אתרים שאף אדם מערבי לא הגיע אליו לפניו. כל משלחת אליה הוא יצא ארכה חודשים, ובמספר מקרים מתו כמה משותפיו למסע משלל סיבות, כמו מחלות שונות או לאחר שנהרגו על ידי בני שבטים מקומיים.

 

 
פורץ דרך שסיכן את חייו. צ'רלי הונאם כפרסי פוסט ב"העיר האבודה Z"
 פורץ דרך שסיכן את חייו. צ'רלי הונאם כפרסי פוסט ב"העיר האבודה Z"   צילום: יחסי ציבור 
 

המשלחות הארוכות אליהן יצא הכריחו אותו להשאיר מאחוריו את אשתו נינה ושני בניו (בסרט הוסיפו לו גם בת קטנה) לתקופות ארוכות, כשאפשר להגיד שבפועל היא הייתה זו שגידלה אותם בפועל. כפי שמוצגת נינה בסרט, היא תמכה בו לאורך כל הדרך ובמשך כל השנים, למרות ההיעדרויות שלו וגם לנוכח העובדה שהוא לא באמת הכיר את הילדים שלו, שגדלו עם אבא שלא נכח יותר מדי בחייהם. הזוג פוסט מוצג כזוג שתומך בשוויון בין נשים לגברים, וגם אם לא היו כאלו במציאות - אין ספק שהעובדה שהם מוצגים ככאלה מעניקה את התחושה שבאותה תקופה כן היו אנשים שתמכו בשוויון בין המינים.

 

באחד ממסעותיו, מצא פוסט עדויות לעיר אבודה ועתיקה שלא הייתה ידועה לאף אדם, עיר שבה הייתה ציוויליזציה מתקדמת יחסית לתקופתה שכנראה וגרה באזור. פוסט החליט לקרוא לעיר "Z", ולפחות לפי הגרסה שבסרט, הוא יצא במסעות חוזרים ונשנים בניסיונות לאתר אותה ואת האוצרות שבה - ללא הצלחה רבה. הוא תמיד היה קרוב, רגע לפני הגילוי המרעיש, אך תמיד משהו השתבש ברגע האחרון.

 

 
דמות פמיניסטית. סיינה מילר ב"העיר האבודה Z"
 דמות פמיניסטית. סיינה מילר ב"העיר האבודה Z"   צילום: יחסי ציבור 
 
 

גם העובדה שחבריו למקצוע צחקו עליו וטענו שהוא הוזה (גם כי תמך בתיאוריה שהתרבויות שבאזור היו מפותחות מאוד בדרכן, בניגוד לעמדה דאז שהאדם הלבן הוא הדבר הטוב ביותר שקרה אי פעם לכדור הארץ) לא מנעו ממנו לוותר, אלא להיפך, היא דרבנה אותו להמשיך בשלו. הסיפור של פוסט בלתי ייאמן, וזה מדהים לראות כיצד אדם מוכן לוותר על חיי נוחות ומשפחה כדי לעשות משהו שהוא אוהב - גם אם מדובר באובססיה שעלולה לעלות לו בחייו.

 

למרות הפוטנציאל הגלום בסיפור עליו הוא מבוסס, משהו השתבש מאוד בעיבוד שלו לסרט. הוא אורך כשעתיים וחצי, דבר שלא מצדיק את עצמו כלל וכלל. גם צ'רלי הונאם, המגלם את פוסט ובקרוב יככב בגרסה חדשה לסיפורו של המלך ארתור, לא בדיוק עושה עבודה מרשימה, והבימוי של ג'יימס גריי איטי מדי ולא גורם לסיפור המדהים להיות סוחף. עם זאת, כן יש בו כמה נקודות אור נוצצות, כמו הצילום הנפלא, התלבושות ועיצוב התפאורה המפעימים והמשחק של סיינה מילר (המגלמת את נינה הפמיניסטית) ושל רוברט פטינסון (המגלם את הנרי קוסטין, שותפו לשלל מסעות של פוסט), שמוכיח פעם נוספת כי הוא הרבה יותר מהפנים היפות שפרסמו אותו בסדרת סרטי "דמדומים".

 

 
יותר מפנים יפות (גם אם פחות בתמונה הזו). רוברט פטינסון ב"העיר האבודה Z"
 יותר מפנים יפות (גם אם פחות בתמונה הזו). רוברט פטינסון ב"העיר האבודה Z"   צילום: יחסי ציבור 
 

אבל בשורה התחתונה, הסרט פשוט לא מצליח לעניין יותר מדי. יש בו כמה רגעים מותחים במיוחד או כאלה שמשאירים אחריהם רושם חיובי, אבל בשלב מסוים הוא הופך למתיש כל כך שאתה קצת מייחל שמשהו רע יקרה לפוסט כדי שהסרט יסתיים בהקדם. אם היו יוצרים את "העיר האבודה Z" לפני 20-30 שנים, אין ספק כי הסגנון של אותה תקופה רק היה מחמיא לו - אך השאפתנות של גריי, במאי מוערך שנראה כאילו טבע בסיפור שגדול עליו בכמה מידות, לא מחפה על חוסר היכולת שלו להפוך את הסרט לכזה ששווה מאמץ אמיתי.

 

העולם המודרני חייב כל כך הרבה לאנשים כמו פוסט, שיצר הסקרנות שלהם סיפק להם שלל הרפתקאות, שרבות מהן לעולם לא נכיר. האנשים האלה חלמו, תרתי משמע, על עולם לא נודע ואנו חייבים להם לא מעט מהנוחות שלנו. כנראה שלעולם לא נגלה באמת האם "Z" קיימת או לא ומה היא טומנת בתוכה, אך לפחות נוכל להמשיך לדמיין את מה שיש בה ואת המסעות הבלתי נתפסים בדרך אליה - שכן "העיר האבודה Z" לא בדיוק עושה את העבודה הזו בצורה מוצלחת במיוחד.

 

 
הופך למתיש בשלב מסוים. צ'רלי הונאם ב"העיר האבודה Z"
 הופך למתיש בשלב מסוים. צ'רלי הונאם ב"העיר האבודה Z"   צילום: יחסי ציבור 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by